סר מילקי והנסיכה קיארה / שליו שרמי ונטע בן מרדכי.
בבוקר בהיר
בממלכת טראביטיה,
קרה דבר נורא,
קרתה טרגדיה!
ארתור ואישתו
נרצחו בדם קר,
ובניהם הכלבים ננטשו
ברחוב האכזר.
"איננו נצליח לשרוד לבדינו,
את הכל נצטרך
להשאיר מאחורינו." אמרה בצער רב, הנסיכה קיארה.
" אל דאגה,
אני פה בשבילך,
באש ובמים תמיד
לצידך". אמר סר מילקי.
אט, אט הימים חלפו,
ועם הזמן במחלות
נגפו.
מילקי כבר ראה את
סופם ואמר,
"תשאירי
אותי פה ברחוב האכזר".
"לא אתן בכך
שדבר רע יקרה לנו,
אל תדאג, הם
שבשמיים שומרים עלינו.
דע לך תמיד,
מלמעלה הם שומרים.
אלה שדאגו לנו
כל השנים מאז היותנו קטנים."
מילקי היה חולה
מאוד,
ועל רגליו התקשה
לעמוד.
כבר חודש ימים
שלא אכל ושתה,
ואל מותו קרב
בהכחשה.
מילקי אמר לפני
מותו: "אלה רגעי האחרונים חבר,
תדע שאפילו מלמעלה
עליך לא אוותר."
קיארה השיב בבכי:
"אתה זוכר שאמרת לי שתהיה לצדי באש ובמים?
אז עכשיו אני
אקיים זאת בשמיים".
ניתוח הבלדה:
מבנה הבלדה: 6 בתים, כל בית בן 4 בתים.
חריזה: חריזה סורגת, דוגמא: בית רביעי: מאוד-לעמוד, שתה-הכחשה.
חריזה פנימית, דוגמא: בית שני: לבדינו-מאחורינו.
צבעים: אש-אדום, כתום, צהוב. צבעים אלה מסמלים דבר חיובי, אנרגתי.
מים-כחול. צבע זה מסמל רוגע, שלווה.
מוות-שחור, עמום, כהה. צבע זה מסמל דבר שלילי, רוע, צבע המנבא משהו שלילי.
פעילות מהירה: דוגמא: "אט ,אט הימים חלפו...".
ניגודים: אש-מים, אופטימיות-התייאשות.
סוף טרגי: הכלב מת (ממחלה) ובפתאומיות החתול מתאבד בלי סיבה ברורה.
דו שיח: יש דו שיח בין הכלב מילקי והכלבה קיארה.
